פעמים רבות אנחנו שומעים את המינוח "קרע במיניסקוס" או "שחיקה של המיניסקוס", אך לא תמיד יודעים בדיוק במה מדובר. מטרת המאמר שלפניכם היא להציג את תפקידי המיניסקוסים בברכיים, סוגי הקרעים הנפוצים במיניסקוסים וההבדל ביניהם, הבדיקות הקליניות והטיפולים המוצעים היום.

בכל מפרק ברך ישנם שני מניסקוסים: חיצוני (לטרלי) ופנימי (מדיאלי). המניסקוסים הינם סחוסים בולמי זעזועים אשר תורמים להפחתת העומס ממפרק הברך וליציבות המפרקית. הם מונחים בין עצם הירך לעצם השוק וצורתם דמוית חצי סהר. שני המיניסקוסים מחוברים בחלקם לרצועות לעצם השוק ולעצם הירך (זו הסיבה שלעיתים קרע במניסקוס מלווה בקריעה של רצועות). אספקת הדם למיניסקוסים בשני השליש הפנימיים הינה פחותה לעומת החלק החיצוני של המניסקוסים, אך קצוות עצבים רבות מגיעות למיניסקוסים ומספקות להם תפקיד נוסף בהעברת תחושת תפיסת הגפיים במרחב (פרופריוספציה).

קרעים במניסקוס נחלקים לשני סוגים עיקריים, בשני הסוגים הקרעים הנפוצים יותר הינם במיניסקוס הפנימי (המדיאלי).

הסוג הראשון הינו טראומה אקוטית- אופיינית לצעירים בתנועה סיבובית לכיוון פנימי, הגורמת לקרע במניסקוס ולעיתים מתלווה לפציעות נוספות כגון קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) וברצועה הצידית הפנימית (MCL). קרעים על רקע טראומטי מתחלקים ל3- קרע ידית דלי (bucket handle)- קרע אורכי במרכז המיניסקוס המפצל אותו לשניים, קרע רוחבי (radial) אשר מערב את שולי המיניסקוס, קרע אלכסוני (flap) המערב את שולי המיניסקוס ושוליים חדים. שלושת סוגי הקרעים הטראומטים לרוב מלווים בתחושת כאב, נעילות, קושי לשאת משקל על הרגל, קליקים ונפיחות מקומית בברך עקב הצטברות נוזלים במפרק המופיעה 24 שעות לאחר הפציעה.

הסוג השני של הפתולוגיות הינו שינויים ניווניים אשר אופייניים לאוכלוסייה המבוגרת, בדרך כלל מעל גיל 40 עקב אובדן גמישות הסחוס ההופך לרגיש יותר (תחילת התהליך הניווני סביב גיל 30). במצב זה תנועות פשוטות, ללא טראומה מסוימת, עלולות לגרום לקריעתו. שינויים אלו נפוצים יותר בקרב אנשים פעילים גופנית.

 

מיניסקוס קרע

(משמאל לימין- קרע ידית דלי, קרע אלכסוני (flap), קרע ניווני וקרע רוחבי (radial))

 

בשני סוגי הקרעים הסימפטומים העיקריים שיכולים להיות מלווים לקרע מיניסקאלי הינם כאב בקו המפרקי הפנימי או החיצוני בהתאם למיניסקוס הפגוע, קליקים (עם או ללא כאב), תחושת חוסר יציבות של מפרק הברך, נוקשות, רגישות וכאב מקומי מוגבר בעת כיפוף הברך בנשיאת משקל ובעיקר בעת ביצוע תנועות סיבוביות בברך בשל הגברת העומס על המיניסקוס במנח זה.

קיימות מספר בדיקות קליניות שמקובלות לאבחנת קרע במניסקוס ומשלבות תנועות דחיסה וסיבוב של מפרק הברך. בנוסף לצורך אבחנה משלבים בדיקות פונקציונלית הכוללות הליכה, ישיבה וקפיצה. בדיקת הדימות האבחנתית המועדפת לקרעים מניסקיאלים היא MRI.

חשוב לציין כי לא כל קרע מיניסקוס מחייב ניתוח. במרבית הקרעים על רקע ניווני ובחלק מהקרעים על רקע טראומטי הטיפול השמרני המקובל בפיזותרפיה ומותאם לכל אדם באופן אישי מניב תוצאות שאינן נופלות מהטיפול הניתוחי. הטיפול הפיזיותרפי כולל בין היתר תרגול של חיזוק שרירים, מתיחות ותרגילי יציבות בנוסף לטיפול הידני.

קיימות אפשרויות ניתוחיות, אשר לרוב יומלצו במצבים של קרעים על רקע טראומטי ובעקבות המצאות חלקים חופשיים מהמיניסקוס במפרק. האפשרויות הכירורגיות כוללות  meniscectomy – הוצאת המניסקוס (לרוב היום מבוצעת הסרה חלקית של המיניסקוס ולא מלאה), וכן תפירת מניסקוס (במידה ואספקת הדם טובה לאזור הקרוע) הנעשים ע"י ארתרוסקופיה. בנוסף מבצעים השתלות מניסקוס וכיום מנסים למצוא פתרון בו ישתלו תאי גזע וגורמי גדילה אשר יגרמו לאיחוי עצמאי של הקרע.

אורן דיסקין וליאור מזרחי, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור